חוק למניעת העסקה של עבריני מין במוסדות מסוימים, תשס"א – 2001
1. בחוק זה –
"אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית" – אחד מאלה:
(א) "אדם עם פיגור שכלי" – מי שוועדת אבחון כמשמעותה בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט – 1969, מצאה כי הוא מפגר;
(ב) אדם עם לקות קוגניטיבית נוירו פסיכולוגית, שבשלה מוגבלת יכולת השיפוט והתובנה שלו, וכן מוגבל תפקודו;
(ג) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת ( Disorder PDD – Pervasive Developmental ) לרבות אדם הסובל מאוטיזם;
"בגיר" – מי שמלאו לו 18 שנים;
"בית ספר" – כהגדרתו בפקודת החינוך [נוסח חדש], תשל"ח – 1978;
"ועדה" – כמשמעותה בסעיף 4;
"מוסד"-
(1) בית ספר שלומדים בו קטינים, מוסד חינוכי ששוהים בו קטינים, מעונות לקטינים, מעונות יום ומשפחתונים לקטינים, מרכזי תרבות נוער וספורט, מכוני כושר ומועדוני ספורט שבהם מתאמנים בין השאר קטינים, גן ילדים, גן חיות, גן שעשועים, תנועת נוער, עסק להסעה העוסק בין השאר בהסעת קבוצות קטינים, עסק העוסק בין השאר בארגון טיולים לקטינים או באבטחת קטינים, בריכת שחיה הפתוחה גם לקטינים, קייטנה, פנימיה או מועדון שבהם שוהים קטנים, מרפאות ובתי חולים לילדים, מחלקות ילדים בבתי חולים;
(2) (א) מקום, מהפורטים להלן, שבו נמצאים בני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית;
(1) מעון, כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה – 1965;
(2) מעון יום או מרכז טיפול;
(3) מרכז עבודה שיקומי;
(4) מועדון שמטרתו מתן שירות לקבוצה של בני אדם כאמור;
(ב) עסק, כמשמעותו בפסקה (1) , המפורטים להלן, למתן שירותים לבני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית:
(1) מטרתו מתן שירותי נופש לקבוצה של אנשים כאמור;
(2) מסיע, בין השאר, קבוצה של בני אדם כאמור;
(3) (א) בית חולים כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991 (בחוק זה – חוק טיפול בחולי נפש);
(ב) מרפאה כהגדרתה בחוק טיפול בחולי נפש;
"מעסיק" - לענין קבלת אדם לעבודה במוסד באמצעות משרד ממשלתי או רשות מקומית שהמוסד נתון לפיקוחם – האחראי במשרד הממשלתי או ברשות המקומית על קבלת אדם לעבודה במוסד; לענין קבלת אדם לעבודה במוסד שלא באמצעות משרד ממשלתי או רשות מקומית – מנהל המוסד ובמוסד שהוא תאגיד גם התאגיד;
"עבודה" – בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות במתן שירותים המאפשרת למבצעה, במסגרת עבודתו, להיות בקשר קבוע או סדיר עם קטינים או עם אנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית;
"עבירת מין" – עבירה לי סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), למעט סעיף 352.
2. (א) מעסיק לא יקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד, בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר ונידון עליה לשנה מאסר בפועל או יותר
(ב) בגיר שהורשע כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בעבודה במוסד.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יחולו ממועד ההרשעה בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ועד 20 שנים לאחר שחרורו של הבגיר מבית הסוהר בשל אותה עבירה.
3. (א) מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה.
(ב) אישור המשטרה יינתן באחד מאלה:
(1) הבגיר לא הורשע בעבירת מין כאמור בסעיף 2 (א) או אם הורשע, חלפה תקופת האיסור כאמור בסעיף 2 (ג);
(2) הועדה פטרה את הבגיר מהאיסור כאמור בסעיף 4 (ב).
(ג) משטרת ישראל תרכז את כל הנתונים הנדרשים לענין חוק זה.
(ד) אישור המשטרה יינתן על פי בקשתו של בגיר, ובלבד שאותו בגיר המציא למשטרה תעודה מהמוסד כי הוא מועסק או מועמד לעבודה בו, או על פי ייפוי כוח מטעם אותו בגיר למעסיק או למוסד, ובלבד שהמעסיק או המוסד יצהיר שהוא מוסד לפי חוק זה.
(ה) לענין זה, "אישור המשטרה" – אישור שניתן בתקופת השנה שקדמה לקבלה לעבודה.
4. (א) שר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ימנה ועדה שתהיה מורכבת משופט בית משפט שלום שישמש כיושב ראש הועדה, ושני מומחים לענין דפוסי התנהגותם של עברייני מין ולענין הטיפול בהם; הודעה על מינוי הועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ב) הועדה מוסמכת, לפי בקשת בגיר שחל לגביו איסור עיסוק לפי חוק זה (להלן – המבקש), להעריך בתוך תקופת האיסור, את הצורך בהמשך תחולת האיסור ולתת לו פטור מן האיסור, לתקופת האיסור, כולה או חלקה.
(ג) לא תיתן הועדה פטור מן האיסור כאמור בסעיף קטן (ב) , אלא אם כן שוכנעה שהמבקש אינו מהווה סיכון לקטינים או לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית.
(ד) החלטת הועדה תימסר למבקש; פטרה הועדה את המבקש מתקופת האיסור, כולה או חלקה, תודיע גם למי שאחראי במשטרה על מתן אישורים לפי חוק זה.
(ה) לפני מתן החלטתה, תיתן הועדה הזדמנות למבקש או למי מטעמו ולנציג היועץ המשפטי לממשלה להשמיע את טענותיהם.
(ו) הועדה מוסמכת לקבל מהמשטרה כל מידע הנחוץ לצורך החלטתה, לרבות מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו- 11 א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981 (להלן – חוק המרשם).
(ז) לא תדון הועדה בבקשה נוספת של מבקש שבקשתו נדחתה, לפני תום שנתיים מיום דחית הבקשה.
5. (א) העובר על הוראות סעיף 2 (א) או 3 (א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין.
(ב) העובר על הוראות סעיף 2 (ב) , דינו – מאסר שנה.
6. (א) מעסיק שהעסיק בגיר בלא אישור המשטרה לא יישא באחריות פלילית לפי סעיף 3 (א) אם ההעסקה היתה בנסיבות מיוחדות שבהן לא היה סיפק בידו לקבל את האישור, ובלבד שהעסקת הבגיר היתה למשך זמן סביר, באותן נסיבות, שאינו עולה על 30 ימים, והמעסיק פעל בלא דיחוי לקבל אישור המשטרה לפי הסעיף האמור.
(ב) מעסיק המקבל שירותים ממעסיק אחר שהוא מוסד לא יישא באחריות פלילית לפי סעיף 3 (א) אם וידא שהמוסד קיבל אישור כנדרש לפי אותו סעיף.
7. הוראות חוק זה החלות על מעסיק יחולו גם על מעסיק בפועל של בגיר באמצעות קבלן כוח אדם, ועל בגיר המועסק כאמור.
8. הופסקה עבודתו של עובד לפי הוראות סעיף 2 ובשל כך הוא פוטר בידי מעסיקו, יהיה המעסיק, על אף הוראות כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, פטור ממתן הודעה מוקדמת לפיטורים; העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורין לפי חוק פיצוי פיטורים, תשכ"ג – 1963, זולת אם בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הפיטורים היו בנסיבות מיוחדות, שאינן מצדיקות מתן פיצויי פיטורים כולם או חלקם.
9. לבית הדין לעבודה תהא מסכות ייחודית לדון בענין הנוגע להפסקת עבודה או לפיטורין לפי חוק זה.
10. (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהורות חוק המרשם לענין מסירת מידע למי שזכאי לקבלו.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אין בהורואת חוק המרשם כדי לפגוע בהוראות סעיפים 2, 3 ן- 4 לחוק זה.
11. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע מוסדות נוספים המיועדים למתן שירות לקטינים או לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית שהוראות חוק זה יחולו עליהם.
12. (א) השר לבטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוק כחוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עני הנוגע לביצועו, לרבות סדרי הגשת בקשות לקבלת אישור המשטר ולמעט לענין סעיף 4.
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף 4.
13. הוראות סעיף 3 יחולו, לענין נשים, במועד שיקבע השר לבטחון הפנים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שהשר לבטחון הפנים ידווח אחת לשנתיים לועדת החוקה חוק ומשפט בדבר היקף עבריינות המין בקרב נשים בישראל.
13א. (א) בסעיף זה –
"תקופת הביניים" – התקופה שמיום פרסומו חשל חוק זה ועד יום התחילה;
"בגיר" – כהגדרתו בסעיף 1, למעט אישה;
"מעסיק" – לרבות מעסיק בפועל כמשמעותו בסעיף 7.
(ב) בתקופת הביניים לא יקבל מעסיק לעבודה במוסד בגיר, אלא אם נתן לו הבגיר ייפוי כוח, שבו הוא מייפה את כוחו של המעסיק או המוסד לבקש אישור מהמשטרה, כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה.
(ג) מעסיק שקיבל בגיר לעבודה בתקופת הביניים והוא עודנו מועסק במוסד ביום התחילה, יפנה למשטרה לפי סעיף 3 (ד) בתקופת שמיום התחילה ואילך, לצורך קבלת אישורה כי אין מניעה להעסקת הבגיר לפי חוק זה, ורשאי הבגיר לפנות למשטרה כאמור בעצמו.
14. תחילתו של חוק זה ביום כ"ז באדר א' התשס"ג (1 במרס 2003) (בחוק זה – יום התחילה), בכפוף להוראות סעיף 13א.
15. (א) הוראות חוק זה יחולו על בגיר שנידון לשנת מאסר בפועל או יותר בשל עבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר, אם הורשע בעבירה כאמור, בתוך חמש השנים שקדמו ליום כניסתו לתוקף של חוק זה.
(ב) הוראות חוק זה, כנוסחו לפי חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון מס' 2) התשס"ה – 2005 (בחוק זה – תיקון מס' 2), יחולו על בגיר כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שהורשע בעבירה בתוך חמש השנים שקדמו ליום כניסתו לתוקף של תיקון מס' 2.
אריאל שרון עוזי לנדאו
ראש הממשלה השר לבטחון פנים
משה קצב אברהם בורג
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
עו"ד יפעת וינקלר | כתובת: קרן היסוד 36, ירושלים | טל': 02-5663888