חוקים ותקנות

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים

 

 

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981

פרק א': המרשם הפלילי

1.      (א)  המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לענין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2.

           (ב)   פרטי הרישום יימסרו למשטרה מאת מי שנקבע לכך ובדרך שנקבעה לכך בתקנות.

           (ג)   אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה.

           (ד)   (1)    ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הגורם המוסמך), רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיף 11א, לפי אמות מידה שקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – ועדת החוקה);

(2)    אמות המידה כאמור בפסקה (1) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, במשך הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה (בסעיף זה – האירוע), גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבותיו האישיות, קיומם של רישומים אחרים כאמור בסעיף קטן (ג) או של פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לגבי אותו אדם, מהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן.

           (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיף 11א, בנוגע לעבירה שאינה פשע, יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע, אלא אם כן החליט הגורם המוסמך אחרת; החלטת הגורם המוסמך לפי סעיף קטן זה תינתן בכתב, ותהיה בהתאם לאמות מידה שקבע השר לביטחון הפנים באישור ועדת החוקה.

 

 

2.      ואלה פרטי הרישום:

 

(1)    הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן - בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן - עבירות);

(2)    צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה - למעט צווים נגד מתלונן - וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה;

(3)    קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;

(4)    קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א–1971;

(5)    (נמחקה);

(6)    שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;

(7)    החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18.

 

פרק ב': מסירת מידע

3.      המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה.

4.      (א)  המרשם יהיה פתוח לפני הגופים המפורטים להלן והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע מן המרשם, הכל במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם:

(1)    המשטרה, בהתאם לפקודות קבע;

(2)    שירות הבטחון הכללי, לפי כללים שיקבע ראש שירות הבטחון הכללי;

(3)    המשטרה הצבאית, לפי כללים שיקבע קצין המשטרה הצבאית הראשי;

(4)    מחלקת בטחון שדה של צבא-הגנה לישראל לצורך ביצוע חקירות בטחוניות, לפי כללים שיקבע ראש מחלקת בטחון שדה.

           (ב)   כללים לפי סעיף קטן (א) טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ואינם טעונים פרסום ברשומות.

           (ג)   העברת מידע בין הגופים המפורטים בסעיף קטן (א) אינה כפופה להגבלות שחוק זה קובע לענין מסירת מידע ואינה מחייבת מסירת הודעה כאמור בסעיף 12.

 

5.      (א)  המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה.

           (ב)   שירות הבטחון הכללי רשאי למסור מידע לגופים המפורטים בתוספת הראשונה.

           (ג)   המשטרה הצבאית רשאית למסור מידע לגופים המפורטים בפרטים (יב), (טז), (יז), (יט) ו-(כו) שבתוספת הראשונה.

           (ד)   מחלקת בטחון שדה של צבא-הגנה לישראל רשאית למסור מידע לגופים המפורטים בפרט (כו) שבתוספת הראשונה.

           (ה)  מסירת המידע תהיה לפי דרישת הגופים הזכאים לקבלו ולצורך מילוי תפקידיהם, ולפי כללים שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על הגוף הנדון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

6.      מי שהוסמך על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רשיון, היתר, זכות עיסוק או זכות אחרת (להלן - זכות), ולשם כך הוא רשאי על פי אותו חיקוק להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות, של בעל הזכות או של אדם אחר הנוגע בדבר, תמסור לו המשטרה מידע מן המרשם על כל אחד מאלה אם הוא הסכים לכך.

7.      נקבעה בחיקוק פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, תמסור המשטרה מידע מן המרשם על מי שממלא או נועד למלא אותה כהונה אם היועץ המשפטי לממשלה אישר זאת, לאחר שראה שיש למבקש ענין מוצדק לקבל את המידע.

8.      (א)  המשטרה תמסור לגוף ציבורי מידע מן המרשם על עבירות המפורטות בתוספת השניה, לצורך השתתפותו של אדם במכרז מטעם הגוף, אם אותו אדם הסכים לכך; לענין זה, "גוף ציבורי" — המדינה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין וחלה עליו חובת מכרז.

           (ב)   מסירת המידע לפי סעיף זה תהיה, לענין המדינה — לחשב הכללי או לחשב של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; לענין רשות מקומית — לראש הרשות; ולענין תאגיד — ליושב ראש שלו; כל אחד מאלה רשאי להסמיך אדם לקבל את המידע.

9.      נזקק אדם בענינו הוא למידע מן המרשם לצורך הגשתו לרשות ממלכתית זרה, תמסור המשטרה את המידע, על פי בקשת האדם, לאותה רשות.

10.    (א)  המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי פקודת התעבורה מידע מן המרשם בדבר כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב ובדבר כל עבירה של בעל רשיון נהיגה הנוגעת לשימוש בסם מסוכן או להחזקת סם מסוכן לצורך שימוש בו (להלן — עבירת סמים); בסעיף זה, "סם מסוכן" — כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973;

           (ב)   המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי פקודת התעבורה, לפי בקשתה, מידע מן המרשם על עבירת סמים שעבר מבקש רשיון נהיגה.

11.    המשטרה או גוף שרשאי למסור מידע לפי חוק זה רשאים למסור למי שזכאי לקבל מידע לפי חוק זה גם פרטים בדבר משפטים וחקירות פליליים התלויים ועומדים בענינים שההרשעות בהם הן פרט רישום לפי סעיף 2.

11א.   מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים לפי סעיף 231 לאותו חוק, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית.

12.    (א)  כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו.

           (ב)   נמסר מידע על אדם על פי חוק זה, יתנו המשטרה או מי שנקבע לכך בתקנות הודעה על כך לאותו אדם (להלן — נושא המידע); הוראה זו לא תחול במקרים אלה:

(1)    המידע נמסר לרשות הרישוי לפי סעיף 10;

(2)    המידע נמסר לגופים המפורטים בפרטים (א), (י) עד (יח), (כב) עד (כו) ו-(כח) שבתוספת הראשונה ולבעלי התפקידים המפורטים בתקנה 4א(א) לתקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, סיני ודרום סיני — שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז–1967;

(3)    נושא המידע הסכים בכתב למסירת המידע.

           (ג)   נמסר מידע והוברר שנפלה טעות ברישום או במידע שנמסר, יתוקן הדבר והודעה על כך תימסר לנושא המידע וכן, אם נושא המידע ביקש זאת, למי שקיבל את המידע.

           (ד)   העיון במידע וההודעה על מסירת מידע או על תיקון טעות יהיו בדרך שתיקבע בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

פרק ג': הגבלת מידע שנמסר

13.    מידע מן המרשם כמפורט להלן לא יימסר אלא לגופים המפורטים בפרטים (א) עד (ה), (י) עד (יב), (יד) עד (יט), (כא), (כב), (כד), (כה), (כח) ו-(ל) שבתוספת הראשונה לצורך מילוי תפקידיהם:

(1)    מידע על עבירה שעבר קטין בטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים;

(2)    מידע על עוון שעבר קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים;

(3)    קביעה או צו כאמור בסעיף 2(4);

(4)    מידע בדבר צו מבחן;

(5)    מידע על צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור שניתנו ללא הרשעה.

 

14.    (א)  לא יימסר מידע לפי סעיפים 6 עד 9 אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה - תקופת ההתיישנות):

(1)    אם הוטל מאסר עד שנה אחת - התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;

(2)    אם הוטל מאסר עד חמש שנים - התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;

(3)    אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים - התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על חמש עשרה שנים;

(4)    אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3), או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) - שבע שנים.

           (ב)   הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עבירה שעבר קטין, בשינויים אלה:

(1)    אם הוטל מאסר עד שלוש שנים - תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים;

(2)    אם הוטל מאסר עד חמש שנים - תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;

(3)    אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים - תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;

(4)    אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3) או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) — תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.

           (ג)   המשטרה תמסור מידע אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) אם ידוע לה שהאדם עדיין לא נשא ענשו, כולו או מקצתו.

           (ד)   אם בתקופת ההתיישנות הורשע אדם בעבירה או ניתנה עליו קביעה כאמור בסעיף 2(3), יימסר מידע על ההרשעה הקודמת כל עוד לא תמה תקופת ההתיישנות של ההרשעה הנוספת או של הקביעה.

           (ה)  לענין סעיף זה, "מאסר" — מאסר בפועל, לרבות מאסר על תנאי שהופעל.

15.    (א)  הופחת עונש או הומר על פי סמכות כדין, יראו לענין תקופת ההתיישנות את העונש כפי שהופחת או הומר כעונש שהוטל בשל העבירה.

           (ב)   הוטל עונש אחד בשל הרשעות אחדות, או שהוטל עונש מצטבר, רואים אותו לענין תקופת ההתיישנות כאילו הוטל בשל כל אחת מההרשעות.

           (ג)   הוטלו בפסק דין אחד ענשים שונים בשל הרשעות שונות, יימסר המידע לגבי כל אחת מהן, כל עוד לא חלפו תקופות ההתיישנות כולן.

16.    (א)  משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (להלן — תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה; היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו.

           (ב)   על אף האמור בסעיף קטן (א) תהיה תקופת המחיקה, לענין מידע כאמור בסעיף 13, חמש שנים, ולגבי עוון שעבר קטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים – שלוש שנים; תקופת מחיקה כאמור תחל ביום פסק הדין או ההחלטה.

           (ב1) תקופת המחיקה תיפסק אם מי שהמידע עליו הורשע בעבירה נוספת.

           (ג)   הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה.

17.    לא תהיה התיישנות או מחיקה לפי סעיפים 14 ו-16 לגבי עבירות אלה:

(1)    עבירות שענשן מוות;

(2)    עבירות שאין עליהן התיישנות לפי חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, תשכ"ו–1966;

(3)    עבירות שענשן מאסר עולם או מאסר עשרים שנים והוטל מאסר בפועל של עשר שנים או יותר;

(4)    עבירות לפי החיקוקים הבאים אם ענשן מאסר עשר שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר:

א.    פרק ז' לחוק העונשין, תשל"ז–1977;

ב.     חוק דיני עונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז–1957;

ג.     פקודת הסודות הרשמיים;

ד.     סעיפים 49 עד 54 1-57 לפקודת החוק הפלילי, 1936;

ה.     חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד– 1954;

ו.      תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

ז.     סעיפים 43 עד 46, 92, 100 ו-102 סיפה לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955;

ח.     פקודת מניעת טרור, תש"ח–1948;

ט.    סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005.

 

18.    נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו-16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17.

 

פרק ד': תוצאיהן של התיישנות ומחיקה

19.    (א)  מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות.

           (ב)   מי שיש עליו מידע אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון; שאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה והנשאל לא ישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.

           (ג)   פסלות שנפסל אדם בשל הרשעה לתקופה שנקבעה בחיקוק תפקע אם עברה על ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק זה.

20.    (א)  מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.

           (ב)   ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.

           (ג)   בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.

           (ד)   שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.

           (ה)  מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.

 

פרק ה': שונות

21.    בעל סמכות על פי דין הפועל בסמכותו לא יביא בחשבון מידע שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה.

22.    (א)  מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה; בסעיף זה, "מידע" – רישומים אחרים כאמור בסעיף 1(ג) ופרטי רישום כאמור בסעיף 2.

           (ב)   מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו – מאסר שנתיים; לעניין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע.

 

23.    מי שקיבל לפי חוק זה מידע מן המרשם רואים אותו כמי שנמסר לו המידע בתנאי מפורש שעליו לשומרו בסוד ויחול עליו סעיף 119 לחוק העונשין, תשל"ז–1977.

24.    (א)  פרטי רישום כאמור בסעיף 2, שרשמה המשטרה לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותם כרשומים על פי חוק זה.

           (ב)   לא יימסר מידע מן המרשם על עבירה שעבר קטין בהיותו מתחת לגיל שלוש עשרה.

25.    שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות —

(1)    עוונות שלגביהם לא יירשמו פרטי רישום;

(2)    שינויים או סייגים בתוספות;

(3)    פרטי רישום שלא יימסר מידע עליהם או סייגים למסירת המידע;

(4)    עבירות או סוגי עבירות שהרשעה בהם לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה.

26.    שר המשפטים ושר הפנים ממונים על ביצוע חוק זה, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר אגרות שישלמו מבקשי מידע או עיון לפי חוק זה.

27.    בתקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז–1967, אחרי תקנה 4 יבוא:

"מסירת מידע

4א. (א)   המשטרה רשאית למסור מידע מן המרשם מן המרשם הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידים באזור המפורטים להלן, לפי הפלילי דרישתם ולצורך מילוי תפקידיהם:

(1)    מפקד;

(2)    בית משפט צבאי;

(3)    תובע צבאי;

(4)    סניגורו של נאשם – לענין מידע על נאשם לצורך הליך שהוא מנהל.

       (ב)    מסירת המידע תיעשה בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א–1981, ויחולו ההגבלות למסירת מידע שבאותו חוק".

28.    תחילתו של חוק זה שנתיים מיום 1 בחודש שלאחר פרסומו ברשומות.

29.    חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.